לרקום הרהורים

רקמה על מגבות ורקמת דברי אומנות בכלל החלה עוד לפני שנעשה שימוש במחט ברזל וחוטי רקמה כמו שאנו מכירים אותם. ההיסטוריה והארכיאולוגיה מלמדים אותנו על שימוש ברקמה כבר בימי קדם. הרקמה בימי קדם הייתה חלק משלבי ההתפתחות של התפירה אשר בראשיתה נעשתה על ידי ניקוב חורים בעור גדול וחיבורם זה לזה בעזרת גידי בעלי חיים. בשלבים מאוחרים יותר נעשה שימוש בטכניקה דומה לשם יצירת עיטורים , סימונים וכו'.
רקמה כמלאכה המיועדת ליצירת מוצרי נוי מוזכרת בתנ"ך וממצאים ארכיאולוגים אכן מאשרים את השימוש ברקמה על כיסויים לתשמישי קודש, פריטי לבוש, וחפצים שונים  כבר לפני 3000 שנה ויותר.

בשלבים מאוחרים באופן משמעותי, לאחר השימוש בעצמות כמחטים ותחילת השימוש בחוטים שזורים, מעשי אדם. חוטים משער בעלי חיים או סיבים מן הצומח. ועם שכלול השימוש בברזל וייצור המחטים החלו לעשות שימוש ברקמה על מצעים ובגדים כמו גם רקמה על מגבות וממחטות. רקמה החלה להיות תחילה אמצעי קישוטי לעלית החברתית אשר בימי קדם הייתה ההנהגה הדתית ולאחר מכן בהדרגתיות עבר הכח למנהיגי כוחות הצבא ובעלי הממון.

ככל שהתפתחה והשתכללה תעשיית הברזל, תעשיית ייצור חוטים ואריגת הבד הופכת הרקמה לכלי בעל משמעות רבה בעיטור בגדי לבוש ופריטים אשר היו שייכים לבני המעמד הגבוהה, השליט. הרקמה שימשה לשם שזירת חוטי כסף, זהב, ואבנים טובות בבגדי הנשים והגברים כאחד ואפשרה למעמדות אלה להבליט את מעמדם. גם כלי המיטה היו רקומים ורקמה על מגבות הייתה לרוב עיטור המכיל את ראשי תיבות שם הבעלים או סמל בית המלוכה או משפחת האצולה.

לצד שכלול הרקמה לצורכי העיטורים האישיים והמשפחתיים של בני המעמד הגבוה, התפתח גם שימוש ברקמה ליצירת תמונות. במרבית המקרים היו אלה תמונות בעלות גוון דתי ונוף אולם הרקמה האמנותית באה לידי ביטוי בעיקר ברקמה על פריטים שהיו בשימוש יומיומי. כגון שמיכות מצעים, רקמה על מגבות ורקמה על מפות או ווילונות.
בחברות ותרבויות, אשר עדיין שומרות על מסורת ומנהגים קדומים, חברות, שעדיין לא נשטפו על ידי תהליכי הקידמה המואצים והשימוש באמצעים טכנולוגיים לביצוע מה אשר המסורת והתרבות שלהם הכתיבה לעשות כחלק ממנהגים מקובלים. ניתן למצוא עבודות רקמת יד אשר מתבצעות כחלק מההווי והמנהגים התרבותיים ולא לשם מסחר. בתרבויות אלה עדיין ניתן למצוא בנות ובני משפחה עמלים בהכנת עיטורים על פריטי לבוש או כלי מיטה ובית בעזרת רקמה. כמובן שהשימוש הוא שילוב של אלמנטים אותנטיים ותעשייתיים. לדוגמא רקמה על מגבות מודרניות בעזרת חוטי רקמה תעשייתיים אך שילוב של דוגמאות אותנטיות מקוריות וסגנון רקמה קדום.

כיום ניתן להעביר הרהורים ורעיונות לעיטור בעזרת תהליך דיגיטציה ואז בעזרת רקמה ממוחשבת להעביר את הדוגמא המבוקשת לפריטי לבוש ונוי ואף להטביע את הדוגמא על מצעים, רקמה על מגבות אישיות וכובעים.